לסרי לנקה היסטוריה ארוכה ועשירה, שילוב של תרבות מקומית ותרבויות מיובאות על ידי שושלות מלכים ששלטו באי. אלה בנו כאן מבנים אדירים, ארמונות, מצודות, ערים ערים, מערכות מים ומאגרי ענק למי הגשמים – חלקם עדיין בשימוש. חלק מהמבנים נזנחו וכוסו בחלקם ע”י הג’ונגל, ורק בתחילת המאה ה-20 החלו בחשיפתם. חובבי ארכיאולוגיה ותרבויות עתיקות ימצאו עניין בעיקר במשולש התרבותי שבצפון-מזרח האי. סיגירייה, אנורדפורה ופולונראה מספרות את סיפור אותן ממלכות קדומות.
ננסה לסקור את אבני הפינה העיקריות בהיסטוריה של סרילנקה, כל אחת מהן בעלת עומק ומשמעות תרבותית-חברתית עצומה.
פרהיסטוריה
בתקופות הפרה-היסטוריות סרי לנקה היתה מיושבת על ידי שבטי ציידים-לקטנים, נוודים שהמערכת הכלכלית שלהם התבססה על איסוף פירות וירקות ועל ציד בעלי חיים. חלקם הגיעו מדרום הודו, שרידים של הישובים הקדומים בהם התגוררו נמצאו במערות. שלדים, כלי אבן פשוטים ושברי חרסים נמצאו באתרים שונים באי, לרוב ליד הנהרות הגדולים (למשל בקיטוגלה).
אותם שבטים האמינו בכוחות הטבע, בחיות ובאלי יער. מהתרבות הקדומה הזאת לא השתמרו מסמכים או כתבים, אבל את שרידי אותם שבטים קדומים ניתן למצוא ב”וואדה” המתגוררים במספר שמורות מצפון לקאנדי. חלקם משמרים מסורת עתיקה של שימוש בצמחי מרפא ומחשיבים עצמם כתושביה המקוריים של סרי לנקה.
מלכות אנורדפורה
במאה ה-6 לפני הספירה ויגאיה, בנו של מלך צפון הודו, נחת בסרי לנקה עם 700 לוחמים אחרי שנמלט מעונש מוות. לפי המסורת הסינגלית הוא הגיע לחופי האי באותו יום בו בודהה הגיע להארה.
ויגאיה ואנשיו התיישבו באזור אנוראדפורה והקימו את הבסיס לממלכה הסינגלית הראשונה. מאוחר יותר הוקמה ממלכה גם בדרום המדינה, אבל אנורדפורה נותרה הממלכה החזקה והמובילה.
המלך ואנשיו היטו את מי הגשמים למאגרי ענק כמו טיסוואלה וראגאנגני, השומרים עד היום על מי המונסון מלזרום לאוקיאנוס ההודי.
במאה ה-3 לפני הספירה שלח המצביא ההודי אשוקה את בנו, מהינדה, ואת בתו כדי להפיץ את בשורת הבודהיזם ברחבי סרי לנקה.
הבירה הסינגלית הראשונה
בנו של מהינדה המיר את דתו של מלך אנורדפורה. המפגש ביניהם נערך במינטלה ומציין את תחילת הבודהיזם בסרי לנקה. עד היום נחוג הארוע ב”פואסום” – יום ה”פויה” (ירח מלא) של חודש יוני. אז מגיעים מאות-אלפי עולי רגל למינטלה, מטפסים לדאגודה המשקיפה על כל אזור אנורדפורה.
ייחורים מעץ ה”בו”, שעל פי המסורת תחתיו הגיע בודהה להארה, נשתלו על ידי מלך סרילנקה באנורדפורה, וחוטריו נשתלו במאות במקדשים רבים ברחבי האי. עלי העץ מופיעים בדגל הסרי-לנקי, והוא נחשב לעץ הלאומי.
הקשר בין המדינה לדת הבודהיסטית הלך והתהדק כשהמלך ואלאגמבה הסינגלי נמלט מדרום הודו ומצא מסתור במנזר בודהיסטי באזור דמבולה. את תודתו ביטא בכך שבשנת 90 לפנה”ס בנה את מתחם מערות דמבולה, שציורי הקיר שלו השתמרו עד ימינו והפכו אותו למרכז עלייה לרגל.
נזירי דמבולה העלו על הכתב כתבים ומסורות בודהיסטיות והפכו את סרי לנקה למרכז רוחני ופילוסופי בודהיסטי. כיום היא מהווה אבן שואבת למאמינים מבורמה, תאילנד ומדינות אחרות בדרום-מזרח אסיה.
מקור נוסף לחיזוק אנוראדפורה כבירה הסינגלית הראשונה וכמרכז בודהיסטי היה שן של בודהה, שהוברחה אליה. זונחשבת לאחד מהשרידים החשובים בעולם הבודהיסטי, והיא נשמרת עד היום על ידי הסינגלים במקדש השן בקאנדי.
מלכות אנוראדפורה, שידעה עליות ומורדות, העבירה את הבכורה לפולונראה כבירה השנייה של סרי לנקה.
עידן פולונרואה
שני מלכים חשובים קשורים לפרק זה בהיסטוריה המקומית. הראשון, פארקרמבה, שלט בשנים 1186-1153, תקופה שבה נשלטו צפון האי ואזור גאפנה על ידי הטאמילים. פארקרמבה יצא למסעות כיבוש בדרום הודו ופיתח את מבני הענק של העיר ואת מאגרי המים שהקיפו אותה.
יורשו, ניסאנקה (1196-1187), פיתח ותיחזק את מבני הענק, אך המלכים שבאו אחרי לא הצליחו לשמור על שלמות הממלכה. מחלות התפשטו, ופולונרואה ננטשה ונכבשה על ידי הג’ונגל, מחכה בסבלנות לארכיאולוגים של תחילת המאה העשרים.
צפון האי היה בעת ההיא ממלכה טאמילית ושימש כמרכז סחר ימי לתבלינים, פנינים וסחורות. עד למאה ה-15 היתה הממלכה מרכז תרבותי טאמילי, אך המצב עמד להשתנות כשהאומות האירופאיות השונות החלו לגלות עניין בסרי לנקה.
הפורטוגזים
אחרי תקופת פולונרואה, בין השנים 1400-1253, נדדה הבירה בין חמש ערים שונות.
בסרי לנקה היו שלוש ממלכות עיקריות: הממלכה הטאמילית באזור גאפנה שבצפון האי, הממלכה הסינגלית בקאנדי, וממלכה נוספת בקוטה (אזור קולומבו של היום).
בשנת 1505 מגיעים הפורטוגזים לאי. לורנסו דה אלמידה כורת ברית ידידות עם שליט קוטה, שהעניק לו מונופול בסחר התבלינים שהיו מבוקשים בשוקי אירופה. הקשר עם הטאמילים היה פחות ידידותי. הפורטוגזים, שניסו להפיץ את הנצרות באי, נתקלו בהתנגדות המקומיים, שלא היססו לטבוח במיסיונרים ולבזוז אותם שוב ושוב. עובדה זו לא מנעה מהפורטוגזים להשתלט על נתיבי סחר התבלינים, בעיקר באזור החוף, כשמלכות קאנדי נותרת בשליטה סינגלית.
בניגוד לכשלונם לנצר את המקומיים בפנים הארץ, הרי שבאזור החוף הצליחו הפורטוגזים להמיר את קהילות הדייגים ברובן, ואנשיהן נושאים עד היום שמות בעלי צליל ספרדי כמו פררה, פרננדו, דה סילבה, וכדומה. חלק מהבודהיסטים תפסו מחסה בקאנדי. שרידים של הקהילות הפורטוגזיות שנותרו באי הם הברגרים האירופאים בהירי העור שעד היום הם חלק מהאוכלוסייה המקומית.
הפורטוגזים הביאו איתם עבדים מאפריקה בשם ה”כפירים”, שתרמו למוסיקת ה”באילה” הסרי-לנקית בעלת הצליל האפריקאי והשימוש בתופים.
בשנת 1602 מגיעים למציאות זו הספינות ההולנדיות הראשונות.
ההולנדים
מלכות קאנדי, בראשות המלך ראגאסיה, ראתה בפלישה ההולנדית הזדמנות טובה כדי להיפטר מהשליטה הפורטוגזית. ראגאסיה העניק מונופול על סחר התבלינים והסחורות לסוחרים ההולנדים, בתמורה לאוטונומיה ולשימור התרבות הסינגלית.
בשנת 1658ההולנדים שולטים ברוב האי ומנסים לעודד התיישבות הולנדית במקום. קבוצת ה”ברגרים ההולנדים” הם שריד להתיישבות זאת.
ההולנדים פיתחו את הסחר בתעלות, אותו הביאו ממולדתם, והורישו לסרי לנקה מערכת תעלות (בעיקר בחוף המערבי) המשמשות להעברת קינמון, תבלינים וסחורות אחרות לנמל ומשם לאירופה. החוק ההולנדי מהווה עד היום בסיס לחוק הסרי-לנקי.
אלא שגם ההולנדים, ב-140 שנות שלטונם באי, לא הצליחו להשתלט על הממלכה הסינגלית ועל אזור קאנדי שזכו לאוטונומיה.
השלטון הבריטי
כחלק מהמאבק שלה עם צרפת על השליטה בנתיבי המסחר באוקיאנוס ההודי, בריטניה היתה הכובש הבא והאחרון בתור בסרי לנקה.
הצי הבריטי החל להשתמש בטרינקומלי כנמל עיקרי (זהו נמל טבעי ועמוק מהגדולים בעולם).
ב-1802 הופכת סרי לנקה לקולוניה בריטית, וב-1815 הבריטים הופכים להיות האומה האירופאית הראשונה הזוכה לשליטה גם בקאנדי וגם באזור ההררי.
ב-1832 מתחילים הבריטים לפתח את האזור ההררי בסביבת נוראליה. האדמה הפורייה, המים הרבים ותנאי האקלים התאימו לגידול קפה, שמאוחר יותר הוחלף בתה ובמטעי גומי באזור החוף.
הבריטים נעזרו בעובדים טאמילים שהובאו למטעים מדרום הודו – כשהקהילה הזאת מתפתחת ומגיעה ל-85,000 נפש, אחד משני ריכוזי הטאמילים במדינה.
עצמאות
הבריטים הורישו לסרי לנקה, כמו לקולוניות האחרות שלה, מערכת חינוך פרטית, תחנות ומסילות רכבת, מטעי תה ותרבות תה (התה הציילוני נחשב לשם-דבר בעולם), וכמובן את הספורט הלאומי – הקריקט.
השפה האנגלית הפכה לשפה שנייה מדוברת בסרי לנקה גם אחרי שזו השתחררה מהשלטון הבריטי.
עם ההתעוררות לעצמאות בהודו הפכה סרי לנקה לחברה עצמאית בחבר העמים הבריטי, ובפברואר 1948 נוסדה הממשלה העצמאית הראשונה לאחר שהנציב הבריטי עזב את האי.